עיר-תאגיד, תאגיד בעיר

סדנת מחקר לחוקרות וחוקרים  שתוצרה ספר אסופת מחקרים בנושא: "עיר-תאגיד, תאגיד בעיר". בשיתוף המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן

מרבית אוכלוסיית העולם מתגוררת במרחבים עירוניים. לפי כל התחזיות, נתון זה רק יגדל. ערים קיימות יגדלו עוד וצפיפותן תעלה, וערים חדשות יקומו במרחבים כפריים לשעבר.

העיר קמה, עומדת, נושמת ומתקיימת במרחב, והממד המרחבי –  התיחום הגיאוגרפי  – הוא הבסיס להגדרתה כעיר. יש אמנם ערים "סמויות מן העין", ערי-עולם וקהילות מדומיינות, אך בבסיס הווייתן ערים הן מרחבי מחייה פיסיים של אוכלוסיות גדולות.

לפני כל דבר אחר, העיר היא מרחב אנושי וקהילתי. מקום של חיים. אלא שהמנגנון העירוני עשוי להטעות, בהיותו דומה לארגונים כלכליים ולעתים אף מחקה את התנהגותם ואת הנורמות שלהם. ההסכם המוכר בין העיר לבין תושבי העיר מחייב את המנגנון שלה לדאוג לרווחת התושבים ולהעניק להם שירותים שונים במישור הניהולי, החינוכי, הבריאותי, הסוציאלי, התרבותי ועוד. זוהי סמכות מיוחדת המעוגנת בחוק, אלא שמתוקף הכוח החוקי הזה עצמו התפתחה, כאמור, העיר – ואף יותר מכך המנגנון המפעיל אותה – לכלל ישות כלכלית רבת עוצמה.

מעבר לשירותים החיוניים מקיפה פעילות זו תחומים משמעותיים רבים הנוגעים לחייהם ולעתידם של האזרחים, מגביית תשלומי הארנונה והיטלים נוספים ועד התכנון העירוני. רוב העיריות מפעילות כיום חברות כלכליות, ואלה מנווטות ומיישמות חלק גדול מפעילותה של העיר בתחומים הנעים בין יזמות בחינוך ובתרבות לבין השקעות פיננסיות מובהקות. אלה האחרונות תורמות לחיזוק כוחה הכלכלי של העיר, והעוצמה הנבנית כך הופכת ערים מסוימות, ולפחות את המרכזיות והחזקות שביניהן, למיזמים פיננסיים עשירים שיכולתם החברתית והפוליטית עולה לעתים על יכולתו של המנגנון המדינתי האמור לפקח עליהם.

בנקודות אלה נוצר דמיון מרתק, ואולי אף מטריד, בין העיר לבין התאגיד העסקי המודרני. גם התאגיד העסקי הוא ישות שיוצרת המדינה באמצעות רישום והסדרת הפעילות (חוק החברות, רשם החברות וכד'), אך בניגוד לעיר, תכליתו מוגדרת היטב בחוק כהשאת רווחים למען בעלי המניות המחזיקים בו. בשיטה הקפיטליסטית, התאגיד הוא השחקן המרכזי בתהליכי יצירת ההון וחלוקתו. אלא שהבסיס המשפטי של התאגיד העסקי המודרני איננו משקף את כל המורכבות החברתית שמעוררת פעילותו, בעיקר לא בזו המתרחשת במרחב העירוני.

המפגש בין שתי הישויות האלה – העיר והתאגיד, העיר המתנהגת כתאגיד והתאגיד הפועל בתחומי העיר – מציע אם כן שדה חדש ומרתק למחקר רב-תחומי. למעשה, בטרם התגבשה ההבחנה הברורה בין הפרטי לציבורי, העיר ההיסטורית היתה זהה לחלוטין לתאגיד, ואילו על פי פקודת העיריות כיום העיר המודרנית לא רק דומה לתאגיד, אלא מתפקדת כתאגיד לכל דבר.

המאמרים שכינסנו בספר מבקשים להציע  מבט על נקודות החיבור, הדמיון, ההשקה והעימות בין שתי הישויות האלו במופעיהן השונים. הכותבים נאספו מתחומים מגוונים – משפט, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, גיאוגרפיה, חקר התרבות ומדעי הסביבה – לסדנה שהתבוננה מזוויות שונות, ביקורתיות ואחרות, בדפוסי ההתנהגות ובתרבות התאגידים והערים המשתנות, כפי שהם באים לידי ביטוי בהיבטים שונים של החיים ובמיוחד לנוכח תהליכי התחדשות עירונית מואצים. העיקרון המנחה בעבודת הסדנה, וכן בכתיבת המאמרים, היה הרצון לייצר מתוך ההגדרות הקיימות והתיאור העכשווי הצעה לעיר שאנחנו מבקשים לראות בעתיד. עיר שהיא תאגיד אחר: אחראי, דמוקרטי, שוויוני, פלורליסטי ואנושי.

היועצים האקדמיים של הסדנה הם פרופ' ישי בלנק מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' ארזה צ'רצ'מן מהטכניון. פעילות הסדנה התקיימה בשיתוף פעולה בין המרכז לעירוניות ותרבות ים-תיכונית, בת-ים והמכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

 

החוקרים

  • פרופסור ארזה צ'רצ'מן

    ראשת ועדת ההיגוי האקדמית
    ארזה

    בעלת תואר ד"ר בפסיכולוגיה מבית הספר ללימודים מתקדמים של האוניברסיטה של העיר ניו יורק (CUNY). פרופסור אמריטוס של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הביאה לארץ את התחום של יחסי אדם-סביבה, העוסק בקשר ההדדי בין ההתנהגות והעמדות של אנשים לבין סביבתם הפיזית-חברתית. בין תפקידיה: ראש המרכז לחקר העיר והאזור, ראש המסלול לתכנון ערים ואזורים ודיקנית הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.במשך 6 שנים כיהנה כנשיאת הארגון הבין-לאומי ללימודי יחסי אדם-סביבה. קיבלה את אות יקיר התכנון מאיגוד המתכננים בישראל ופרס על הישגי קריירה מ-EDRA, הארגון הצפון אמריקאי של התחום, עבור תרומתה להוראה, למדע ולאנושות. מחקריה עוסקים בנושאי מגורים, מרמת הדירה ועד רמת העיר; בצרכים הסביבתיים של ילדים, קשישים, נשים, וחרדים; בשיתוף הציבור בתהליכי קבלת החלטות בתכנון. היא עוסקת במחקר, כתיבה, הוראה ויישום בנושא זה מאז סוף שנות ה-70 ונחשבת לדמות המרכזית בנושא זה בארץ.
    היא חברה במועצה הארצית לתכנון ולבניה ובמספר ועדות ערר של המועצה וחברה בהנהלה של רשות נחל הקישון.

  • פרופסור ישי בלנק

    ראש ועדת ההיגוי האקדמית
    יש בלנק תמונה

    פרופסור בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‏, לשעבר סגן דקאן הפקולטה. בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב, ובעל תואר שני ושלישי מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד.  תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט ומרחב, משפט וחשיבה פוליטית, משפט מנהלי ודיני השלטון המקומי בישראל ובעולם. כמו כן פרסם מחקרים שעסקו במערכת החינוך הציבורית בישראל, והיה חבר בצוות המשפטי שליווה את עבודתה של ועדת דברת לרפורמה בחינוך הציבורי בישראל

  • ליעד אורתר

    מנהל הסדנה
    תמונה ליעד אורתר

    ראש תחום דיווחי קיימות במכון לאחריות תאגידית. אורתר הינו מומחה מהמובילים בישראל לנושאי דיווחי אחריות תאגידית והינו גורם מעורב ופעיל זה שנים רבות בזירה הסביבתית והאחריות התאגידית בישראל. אורתר החל את דרכו הציבורית כעוזר לשר לביטחון הפנים שם עסק בנושאי אלימות במשפחה, בהמשך עמד אורתר בראש ארגון גרינפיס בישראל, ריכז את פעילות עמותת צלול בנושא זיהום נחלים ועסק ביעוץ למאבקים סביבתיים רבים בישראל. בשנת 2006 מיקד אורתר את פעילותו לתחום האחריות התאגידית וכמנכ"ל חברת יעוץ ליווה חלק מהתאגידים הגדולים במשק בתהליכי הלימוד וההטמעה של גישת הקיימות והאחריות התאגידית. אורתר הקים במסגרת פעילותו במכון את 'המרכז להבטחת איכות של דוחות אחריות תאגידית' והוא מוביל את פעילות המרכז בישראל ובעולם. אורתר מחזיק בתואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בלימודי איכות הסביבה.  Liad.ortar@gmail.com
     

  • ד"ר בתיה רודד

    בתיה

    סיימה ב-2005 תואר דוקטור במחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון וחוקרת במחלקה זו. תחומי המחקר וההתמחות מתמקדים בעיקר במושג ה"ספר" וחברת המתיישבים (בעיקר בנגב) במחקר השוואתי. אזור הספר נבחן מזווית של סכסוכים אתניים-טריטוריאליים בהיבטים: הפוליטי, התרבותי-דתי והמשפטי, הנתונים במערך יחסי כוח בקני מידה משתנים: המקומי, הלאומי והגלובלי. בשנים האחרונות מתמקד המחקר בערד כרובד אורבני של עיר ספר קטנה הנאבקת על קיומה בשוליה המופקרים של המדינה, בעידן הניאו-ליברלי.

     

  • ד"ר הילה צבן

    הילה צבן

    ד"ר הילה צבן סיימה דוקטורט באנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בשנת 2014. הדוקטורט שלה עסק בתהליכי ג'נטריפיקציה משולבים ב"הגירה גבוהה" של יהודים מארצות המערב בשכונת בקעה בירושלים וחקר השפעות התהליכים הללו על השכונה מבחינת שוק הדיור, הדתיות, המסחר והשירותים והשתתפות התושבים בענייני השכונה. כיום הילה היא עמיתת פוסט-דוקטורט מטעם המכון הישראלי (Israel Institute) ב- SOAS, אוניברסיטת לונדון.

  • מרב קדר

    מירב קידר

    מרב קדר היא דוקטורנטית במעבדה למחקרי תכנון סביבה וקהילה, בחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת תואר שני (בהצטיינות) בלימודים אורבניים מ – University College London UCL, תואר שני בפילוסופיה מהאוניברסיטה העברית, ותואר ראשון בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה (פכ"מ) מהאוניברסיטה העברית גם כן. היא מתעניינת בחיבור בין אתיקה, פוליטיקה ומרחב, ובין תחומי העניין שלה זכרון מרחבי, ג'נטריפיקציה והתחדשות עירונית, ערים מעורבות, תכנון אלטרניטיבי ועוד. עבודת המחקר שלה מתעסקת במיקרוגאוגרפיה של כתובות במרחבים שסועים – המקרה של יפו וירושלים.

  • ד"ר ניר כהן

    תמונת פנים ניר כהן

    ניר כהן הוא מרצה במחלקה לגיאוגרפיה וסביבה באוניברסיטת בר-אילן. תחומי העניין המחקרי שלו כוללים פוליטיקה של הגירה ואזרחות בישראל וקונפליקטים אתניים במרחב העירוני. מאמרים פרי עטו התפרסמו בכתבי עת בינלאומיים בתחומי הגיאוגרפיה וההגירה. הוא בת-ימי לשעבר, חובב כדורגל וחנויות ספרים יד שנייה.

  • ד"ר ערן צין

    ערן צין

    מנחה קליני בקליניקה לצדק סביבתי החל משנת הלימודים תשע"ה. בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן גוריון. מחקרו האקדמי ועבודתו המעשית כעו"ד מתמקדים בשאלות של גיאוגרפיה-משפטית, תכנון ערים וזכויות אדם, כלכלה פוליטית וצדק סביבתי. ד"ר צין שימש מספר שנים כמנחה הקליניקה לשינוי סביבתי-חברתי במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

  • דורית גרפונקל

    דורית

    עורכת דין המתמחה בתכנון ובנייה, רשויות מקומיות דיני קניין ומשפט מנהלי. בעלת תואר שני בתכנון ערים ואזורים מהטכניון בנוסף סטודנטית במסלול הישיר לדוקטורט בתכנון ערים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון בהנחייתה של פרופ' רחל אלתרמן. מחקר הדוקטורט שלה משלב בין משפט ותכנון עירוני ועוסק ביחסי הגומלין שבין מגדלי מגורים (בתים משותפים) לבין ניהול ומשילות עירונית. בעלת תואר ראשון במשפטים (L.L.B) ובהיסטוריה ( B.A) מאוניברסיטת תל אביב (שניהם בהצטיינות)

  • נעמה הגלעדי

    נעמה

    מתכננת ערים ואדריכלית בכירה בחברת ARUP בלונדון ודוקטורנטית לתכנון ערים בטכניון. מתמחה במסגרת עבודתה ומחקרה בניתוח מערכות הקשרים בין מבנה המרחב העירוני הפיזי לבין תופעות חברתיות ותרבותיות. בעבודת הדוקטורט שלה, עוסקת נעמה באפיון פרמטרים לתכנון תחבורה ציבורית חכמה המבוססת על ניתוח המבנה העירוני ומאפייני רשתות חברתיות. בוגרת המחלקה לאדריכלות בבצלאל (בהצטיינות), ולימודי תואר שני בניתוח סביבות עירוניות מביה"ס ללימודים מתקדמים The Bartlett, UCL